בבסיס התהליך להשבת אזרחות ליטאית עומדת השאלה איזה מסמכים קיימים בארכיונים שבליטא. כלומר, גם אם יש לכם מסמכים היסטוריים מליטא, חייבים לערוך בדיקה בארכיונים הליטאייים כאשר שאלת האזרחות הליטאית עומדת בבסיס החיפוש – זה יכול להשפיע על מה הארכיונאים מחפשים.
החיפוש בליטא אורך מספר חודשים, ובסופו מתקבלת תשובה בכתב אשר מזכירה את הפרטים המרכזיים במסמכים שנמצאו. לעתים קרובות גם אפשר לקבל העתק של המסמך המקורי, שפעמים רבות היה כתוב בליטאית וגם ביידיש, אם מדובר היה ביהודים תושבי ליטא.
אפשר לומר שיש שני אלמנטים בסיסיים שחיפוש המסמכים ההיסטוריים צריך לספק: אזכור חד משמעי לכך שבן המשפחה שעזב את ליטא יהיה רשום כאזרח ליטאי כאשר התגורר בליטא, וגם שאין בנמצא תיעוד על כך שאיבד את אזרחותו הליטאית לפני 1940.
כמובן שהמסמכים האישיים הבסיסיים עומדים בבסיס החיפוש – תעודת לידה היא מאד חשובה, וגם תיעוד על הנפקת דרכון ליטאי או מה שהיה נקרא דרכון פנימי, מעין תעודת זהות ליטאית של אותם הימים. לעתים אפשר למצוא גם תעודת נישואין, וגם היא יכולה להיות מאד חשובה משום שגם בתעודת הנישואין היה נהוג לציין מה אזרחותו של אדם.
גם מסמכים היסטוריים שבידי המשפחה מאד חשובים, אם נשמרו. למשל דרכון ליטאי ישן או תיעוד ליטאי אחר. מנסיוננו, מעטים המקרים שבהם מסמכים ליטאיים נשמרו בידי המשפחה, אולי מסיבות רגשיות דווקא.
בנוסף למסמכים מליטא, חשוב להציג גם מסמכים מהארץ או מהמדינה שאליה היגרו בני המשפחה. חשוב מאד להראות שהמידע האישי זהה – שם מלא, תאריך ומקום לידה, ואולי עוד פרטים – חשוב לוודא שכל הפרטים עקביים וזהים ונכונים לכל אורך שרשרת הדורות.
מסמך עליה ממשרד ארץ ישראל בקובנה, 1925, כולל פרטי דרכון ליטאי, מהארכיון הליטאי הלאומי המרכזי.
לארכיונים קצב משלהם, וצריך לקחת זאת בחשבון. כאשר פונים לארכיונים בליטא, צריך לדעת האם ולמה לחפש בכל אחד מהם. כאן כרטיס נסיעה מליטא לפלשתינה – ארץ ישראל, כולל הפלגה מטריאסט לחיפה, 1935.
הצעד הראשון שאנחנו עושים עבור המשפחה, הוא להעמיק את ההיכרות שלנו עם בני הדור האחרון בליטא, ובשאיפה גם דור אחד נוסף. אנחנו מנסים לחלץ פרטים שעולים מתוך המידע שבידי המשפחה, מתוך מסמכים ישראליים מאוחרים, וגם מתוך מנועי חיפוש גיניאולוגיים, שמחזיקים פעמים רבות במידע שיכול לסייע.
בזמן החיפושים חשוב מאד להבין כיצד השמות הפרטיים ושמות המשפחה יכולים היו להירשם בצורה שונה בליטא, עם סיומות ליטאיות מקובלות או גרסאות ליטאיות לשמות יהודיים עבריים או יידישאים.
בסוף התהליך אנחנו מתכננים את הפניה לארכיונים בליטא, שבעצם יקבעו אם יש אפשרות להתקדם בהגשת בקשה להשבת האזרחות הליטאית למשפחה. אנחנו מגישים את הבקשות לארכיונים לרוב תוך מספר ימים מתחילת ההתקשרות עם הלקוחות שלנו, אך לארכיונים קצב משלהם; לעתים מתקבל מענה תוך יום אחד, לעתים מספר ימים. לעתים זה לוקח חודשים ארוכים, וקשה לצפות זאת מראש.
לצורך האזרחות הליטאית אפשר בהחלט להשתמש במקורות שהם בדרך כלל מקורות גניאולוגיים בפולין, גרמניה ובארץ, אך משקל המסמכים האלה יהיה פחות
אנחנו נותנים גם שירותי ייעוץ לתהליך אם אתם רוצים לפנות אל המוסדות הרלוונטיים בכוחות עצמכם, וגם מציעים את שירותי איתור המסמכים וחיפוש גניאולוגי בלבד, אם המשפחה מעונינת בכך.