אזרחות גרמנית

בעיקרון, יהודים שהחזיקו באזרחות גרמנית בעבר, זכאים גם היום לאזרחות גרמנית – הם וכל צאצאיהם אחריהם. כלומר, שאם סבא נולד במינכן, למשל, והחזיק באזרחות גרמנית טרום המלחמה, ואז ברח לארץ או לכל מקום אחר – סימן שהוא זכאי היום לאזרחות גרמנית, וכך גם אתם.

אבל רגע, זה לא מסתיים כאן. בשנת 2021 נכנסו הקלות דרמטיות לחוק האזרחות הגרמנית, הקובעות כי אם בני המשפחה חיו דרך קבע בגרמניה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה ונאלצו לעזוב את המדינה בשל עליית המשטר הנאצי לשלטון – הרי שהם זכאים לקבל אזרחות גרמנית, גם אם בני המשפחה הללו לא החזיקו באזרחות גרמנית קודם לכן. במילים אחרות, עכשיו צריך להוכיח רק שבני המשפחה היו תושבים בשטח גרמניה טרום מלחמת העולם השנייה, ושהם עזבו אחרי שהנאצים עלו לשלטון (סוף ינואר 1933). 

לפני שינוי החוק, המעוניינים בקבלת אזרחות גרמנית היו צריכים להוכיח כי היתה אזרחות גרמנית במשפחה. לא עוד. תיקון החוק הזה מרחיב מאד את הזכאות, וכולל גם משפחות רבות שחיו בגרמניה כאזרחים פולנים או כחסרי אזרחות. צריך לשים לב, שאדם שנולד אז בשטח גרמניה לא קיבל אזרחות אוטומטית, אלא קיבל את האזרחות של אביו. המשמעות של השינוי היא שמאות אלפי ישראלים ויהודים זכאים היום לאזרחות גרמנית, בעוד שלא היו זכאים לכך בעבר. 

אגב, גם אם סבתא או סבא שהגיעו מגרמניה כבר לא איתנו, הזכאות לאזרחות גרמנית ממשיכה אל הדורות הבאים. ויש עוד נקודה חשובה: אם אתם מעוניינים לעבור את תהליך ההתאזרחות אבל הוריכם לא, אל חשש. גם אם חוליה אחת בשרשרת לא מעוניינת לעבור את תהליך ההתאזרחות, אין שום בעיה לדלג דור, ושהדור הבא יהפוך לאזרח גרמני.